בעל שליטה בחברה – המיסוי הכפול שחייבים להכיר
בעל שליטה בחברה – המיסוי הכפול שחייבים להכיר
הסיפור שאף אחד לא מספר לכם כשפותחים חברה
כשפתחתם חברה בע"מ, בטח אמרו לכם: "מס חברות רק 23%! חצי ממה שעצמאי משלם!" ואתם חייכתם. אבל אז הגיע סוף השנה, רצתם לחלק לעצמכם דיבידנד, וגיליתם שיש עוד שכבת מס שמחכה לכם. ברוכים הבאים לעולם המיסוי הכפול – המציאות של כל בעל שליטה בחברה בישראל.
מה זה בעל שליטה?
לפי פקודת מס הכנסה, "בעל מניות מהותי" הוא מי שמחזיק ב-10% ומעלה ממניות החברה. בפועל, רוב בעלי החברות הקטנות בישראל הם בעלי שליטה – הם גם הבעלים, גם המנכ"ל, וגם העובד העיקרי.
הסטטוס הזה משפיע ישירות על שיעור המס:
- בעל מניות מהותי (10%+): מס דיבידנד 30%
- בעל מניות רגיל (פחות מ-10%): מס דיבידנד 25%
רוב הקוראים של הפוסט הזה הם כנראה בקטגוריה הראשונה.
שני שלבי המיסוי – כך זה עובד
שלב 1: מס חברות (23%)
החברה מרוויחה כסף. על הרווח, היא משלמת מס חברות בשיעור של 23%. זה מס ברמת החברה – לפני שהכסף מגיע לכיס של הבעלים.
דוגמה:
- רווח החברה: 1,000,000 שקל
- מס חברות (23%): 230,000 שקל
- נשאר בחברה: 770,000 שקל
שלב 2: מס דיבידנד (30%)
כשבעל השליטה רוצה למשוך את הכסף מהחברה כדיבידנד, הוא משלם מס נוסף על מה שנשאר אחרי מס החברות:
- סכום הדיבידנד: 770,000 שקל
- מס דיבידנד (30%): 231,000 שקל
- מגיע לבעלים: 539,000 שקל
החישוב הכולל
מתוך מיליון שקל רווח:
- מס חברות: 230,000
- מס דיבידנד: 231,000
- סה"כ מס: 461,000 שקל
- שיעור מס אפקטיבי: 46.1%
הנוסחה: 1 - (1-0.23) x (1-0.30) = 46.1%
זה לא רחוק מהמס השולי העליון של עצמאי (47% + ביטוח לאומי). אז אם אתם מחלקים את כל הרווח כדיבידנד, היתרון המיסויי של חברה הוא מינימלי.
ורגע, יש עוד: מס יסף
מ-2025, מס היסף השתנה:
- על הכנסה מיגיעה אישית (משכורת): 3% מעל 721,560 שקל בשנה.
- על הכנסה פסיבית (דיבידנד): 5% מעל 721,560 שקל בשנה.
כלומר, בעל שליטה שמושך דיבידנד גדול עשוי לשלם עד 35% מס על הדיבידנד (30% + 5% יסף).
במקרה כזה, המס האפקטיבי הכולל על רווח שמחולק כדיבידנד: 1 - (1-0.23) x (1-0.35) = 49.95% – כמעט חצי!
המשכורת של בעל השליטה – שכבת מס נוספת
רוב בעלי השליטה לא רק מחלקים דיבידנד. הם גם מושכים משכורת מהחברה. המשכורת ממוסה כהכנסת עבודה רגילה:
- מס הכנסה פרוגרסיבי (10%-47%)
- ביטוח לאומי: חלק עובד (3.63% מופחת / 12.17% מלא) + חלק מעסיק (4.46% / 7.38%)
- פנסיה, קרן השתלמות ופיצויים
ביטוח לאומי של בעל שליטה
בעל שליטה מוגדר כ"עובד" לצורכי ביטוח לאומי, אבל עם כמה הבדלים:
| רכיב | שיעור מופחת | שיעור מלא |
|---|---|---|
| חלק עובד | 3.63% | 12.17% |
| חלק מעסיק | 4.46% | 7.38% |
חלק המעסיק הוא הוצאה מוכרת של החברה, אבל חלק העובד יוצא מהמשכורת של בעל השליטה.
האסטרטגיה: שילוב משכורת + דיבידנד
הדרך המקובלת לייעל את המיסוי של בעל שליטה היא שילוב של משכורת ודיבידנד:
משכורת – עד לנקודת האופטימום
מושכים משכורת בגובה שמנצל את מדרגות המס הנמוכות ואת הזיכויים (נקודות זיכוי, זיכוי פנסיה). בדרך כלל, המספר האופטימלי נע סביב 15,000-25,000 שקל בחודש, תלוי במצב האישי.
יתרונות המשכורת:
- נקודות זיכוי (2.25 נקודות בסיס = 544 שקל לחודש חיסכון במס)
- הפרשות לפנסיה עם זיכוי מס
- קרן השתלמות עם הטבת מס
- צבירת זכויות ביטוח לאומי (אבטלה, פנסיה)
דיבידנד – על היתרה
את שאר הרווח מחלקים כדיבידנד, שעליו משלמים 30% (ללא ביטוח לאומי).
דוגמה מספרית
נניח רווח חברה של 800,000 שקל:
משכורת שנתית לבעל שליטה: 240,000 שקל (20,000/חודש)
- עלות מעסיק (ביטוח לאומי + פנסיה + קה"ש): כ-50,000 שקל
- מס הכנסה על המשכורת (אחרי זיכויים): כ-30,000 שקל
- ביטוח לאומי חלק עובד: כ-20,000 שקל
- נטו לבעלים מהמשכורת: כ-190,000 שקל
רווח חברה אחרי משכורת והוצאות:
- 800,000 - 240,000 - 50,000 = 510,000 שקל
- מס חברות (23%): 117,300 שקל
- נשאר לחלוקה: 392,700 שקל
- מס דיבידנד (30%): 117,810 שקל
- נטו מדיבידנד: 274,890 שקל
סה"כ נטו לבעלים: 190,000 + 274,890 = 464,890 שקל סה"כ מס ועלויות: 335,110 שקל (כ-42% מהרווח)
שימו לב – בזכות השילוב, שיעור המס הכולל ירד מ-46.1% לכ-42%. זה חיסכון של עשרות אלפי שקלים בשנה.
חוק הרווחים הלא מחולקים – המלכודת החדשה
מ-2025, חברות מעטים (רוב החברות הקטנות) חייבות לבחור:
אופציה א: לחלק דיבידנד בשיעור 6% לפחות מהרווחים הצבורים (5% ב-2025).
אופציה ב: לשלם תוספת מס של 2% על הרווחים שלא חולקו.
יש כרית פטורה – הגבוה מבין:
- 750,000 שקל
- סך ההוצאות השנתיות המותרות בניכוי
- עלות נכסי החברה
המשמעות: האסטרטגיה הישנה של "להשאיר הכל בחברה ולדחות מס לנצח" כבר לא עובדת כמו פעם. צריך לתכנן בקפידה כמה לחלק וכמה להשאיר.
פנסיה וקרן השתלמות – ההטבות הנסתרות
בעל שליטה שמושך משכורת יכול ליהנות מהפרשות סוציאליות:
פנסיה
- תקרת שכר להפרשה: 232,800 שקל בשנה (19,400 שקל בחודש)
- הפרשת מעסיק: 6.5% תגמולים + 6% פיצויים
- הפרשת עובד: 6%
- זיכוי מס של 35% על הפרשת העובד (עד תקרה)
קרן השתלמות
- תקרת שכר: 188,544 שקל בשנה (15,712 שקל בחודש)
- הפרשת מעסיק: 7.5% (אבל רק 4.5% מוכר כהוצאה לחברה!)
- הפרשת עובד: 2.5%
נקודה חשובה: ההפרש בין 7.5% ל-4.5% (כלומר 3%) נחשב הוצאה לא מוכרת של החברה. זה מגדיל את הרווח החייב במס חברות.
5 טיפים לבעלי שליטה
תכננו את רמת המשכורת – לא גבוה מדי (מס שולי גבוה) ולא נמוך מדי (לא מנצלים זיכויים). היעזרו ברו"ח.
פצלו הכנסות בין בני זוג – אם בן/בת הזוג שותף/ה בחברה, משכורת לשניכם יכולה לנצל כפליים נקודות זיכוי ומדרגות מס נמוכות.
מקסמו הפרשות סוציאליות – פנסיה וקרן השתלמות מהמשכורת נותנים הטבות מס משמעותיות.
תכננו חלוקת דיבידנד – בדקו את חוק הרווחים הלא מחולקים ותכננו חלוקה שמונעת תוספת מס 2%.
בדקו חשיפה למס יסף – אם ההכנסה הכוללת (משכורת + דיבידנד) עוברת 721,560 שקל, נסו לפזר בין שנות מס.
שורה תחתונה
המיסוי הכפול הוא לא באג – הוא פיצ'ר של שיטת המס הישראלית. כשהרווח זורם מהחברה לכיס הפרטי, הוא עובר דרך שתי "תחנות מס": 23% מס חברות ו-30% מס דיבידנד. בתכנון נכון, אפשר להוריד את שיעור המס הכולל לאזור 40-43% – אבל צריך לעבוד על זה.
אל תנסו לעשות את זה לבד. תכנון מס לבעל שליטה דורש הבנה עמוקה של כל המרכיבים – משכורת, דיבידנד, ביטוח לאומי, פנסיה, וקרן השתלמות. רו"ח טוב ישלם את עצמו פי כמה.