ביטוח לאומי לבעל שליטה בחברה – חלק עובד ומעסיק

ביטוח לאומי לבעל שליטה בחברה – חלק עובד ומעסיק

מה ההבדל מעובד שכיר רגיל?

אם פתחתם חברה בע"מ ואתם גם בעלי המניות וגם עובדים בה – ברכות, אתם "בעלי שליטה בחברת מעטים". זה נשמע מרשים, אבל מבחינת הביטוח הלאומי זה אומר שאתם נופלים לקטגוריה מיוחדת, עם כללים שונים משכיר רגיל. ההבדלים האלה יכולים לעלות (או לחסוך) לכם אלפי שקלים בשנה, ורוב בעלי העסקים לא מודעים אליהם עד שמאוחר מדי.

בואו נפרק את זה לחלקים.

מי נחשב "בעל שליטה"?

לפי החוק, בעל שליטה הוא מי שמחזיק ב-10% או יותר ממניות החברה. חברת מעטים מוגדרת בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה כחברה שנשלטת על ידי 5 אנשים לכל היותר. חשוב לדעת: גם בן או בת הזוג של בעל השליטה, אם הם עובדים בחברה ומקבלים שכר, נחשבים כבעלי שליטה – גם אם אין להם מניה אחת.

המוסד לביטוח לאומי דורש מילוי שאלון ייעודי (טופס 6106) לקביעת מעמד בעל שליטה. הדיווח נעשה בטור נפרד בטופס 102 – טור 2, בניגוד לשכירים רגילים שמדווחים בטור 1.

השיעורים בפועל – 2025

הנה ההשוואה שחשוב להכיר. החל מפברואר 2025, לאחר תיקון 252 לחוק הביטוח הלאומי:

שכיר רגיל (טור 1)

מדרגה חלק עובד חלק מעסיק סה"כ
שיעור מופחת (עד 7,703 ש"ח) 4.27% 4.51% 8.78%
שיעור מלא (מעל 7,703 עד 51,910 ש"ח) 12.17% 7.60% 19.77%

בעל שליטה בחברת מעטים (טור 2)

מדרגה חלק עובד חלק מעסיק סה"כ
שיעור מופחת (עד 7,703 ש"ח) 4.25% 4.46% 8.71%
שיעור מלא (מעל 7,703 עד 51,910 ש"ח) 11.96% 7.38% 19.34%

שימו לב להפרשים: בשיעור המלא, בעל שליטה משלם 19.34% לעומת 19.77% לשכיר רגיל. ההפרש הוא 0.43%. נשמע קטן? על משכורת חודשית של 30,000 ש"ח זה מסתכם בכמה מאות שקלים בשנה.

למה השיעורים נמוכים יותר? כי אין אבטלה

ההפרש בין השיעורים נובע מסיבה אחת ברורה: בעל שליטה בחברת מעטים אינו מבוטח בענף אבטלה. המחוקק מתייחס אליו כמעין עצמאי – מי שיכול להשפיע על גובה שכרו, על תנאי העסקתו, ועל עצם המשך עבודתו בחברה. ההנחה היא שבעל שליטה יכול להיערך מראש למצב של היעדר פרנסה, בדומה לעצמאי.

בפועל, המשמעות היא:

  • אין זכאות לדמי אבטלה – גם אם החברה נסגרת ואתם מוצאים את עצמכם בלי עבודה
  • אין ביטוח דמי לידה מענף אבטלה (יש זכאות מענפים אחרים)
  • השיעור הנמוך יותר הוא לא "הנחה" – זה פשוט כי אתם לא מבוטחים

האם אפשר בכל זאת לקבל דמי אבטלה?

שאלה מצוינת, ויש לה תשובה מפתיעה. למרות ההחרגה בחוק, בתי הדין לעבודה פיתחו גישה של "בחינה מהותית". כלומר, אם בעל מניות בחברת מעטים מצליח להוכיח שלא הייתה לו יכולת השפעה אמיתית על הכנסותיו או על עצם הפסקת העסקתו, יש סיכוי שייקבע שהוא זכאי לדמי אבטלה.

מקרה קלאסי: מי שמחזיק 45% ממניות חברה אבל לא מנהל אותה בפועל, ופוטר על ידי שותף שמחזיק 55%. בתי הדין בחנו את המציאות בשטח ולא רק את הנתונים הטכניים.

עם זאת, מדובר בחריג ולא בכלל. ברוב המקרים, בעלי שליטה לא יהיו זכאים לאבטלה.

ההבדל מעצמאי – ולמה זה חשוב

בעל שליטה בחברה הוא לא עצמאי – הוא שכיר. ההשלכות משמעותיות:

נושא בעל שליטה (שכיר) עצמאי
תשלום ביטוח לאומי מחולק – עובד + מעסיק משלם הכל בעצמו
שיעור כולל (מלא) 19.34% 18.00% (ביטוח לאומי בלבד)
ניכוי 52% לא רלוונטי כן – מהכנסה חייבת
דמי אבטלה לא זכאי לא זכאי
פנסיה חובת הפרשה של מעסיק הפקדה עצמית

שימו לב לנקודה חשובה: בעל שליטה, בתור שכיר, נהנה מחלוקת הנטל בין עובד למעסיק. החברה (כמעסיק) משלמת חלק מדמי הביטוח, וזו הוצאה מוכרת לחברה. עצמאי, לעומת זאת, נושא את כל הנטל לבד – אבל נהנה מניכוי 52% מדמי הביטוח הלאומי מההכנסה החייבת.

טיפים מעשיים

  1. בדקו את הדיווח – ודאו שהמעסיק (גם אם זו החברה שלכם) מדווח אתכם בטור 2 בטופס 102 ולא בטור 1. דיווח שגוי יכול ליצור בעיות מול הביטוח הלאומי.

  2. תכננו את השכר – בעל שליטה שמושך שכר נמוך מהחברה ומעדיף דיבידנד, צריך לזכור שדמי הביטוח הלאומי מחושבים על השכר בלבד (הדיבידנד חייב בביטוח בריאות בלבד מעל הסף).

  3. בני זוג – אם בן/בת הזוג עובד/ת בחברה, גם הם מסווגים כבעלי שליטה. תכננו בהתאם.

  4. שקלו ביטוח אבדן כושר עבודה – בהיעדר רשת ביטחון של אבטלה, ביטוח פרטי הופך לחשוב יותר.

סיכום

בעל שליטה בחברת מעטים משלם שיעורי ביטוח לאומי נמוכים מעט משכיר רגיל, אבל מוותר על ביטוח אבטלה. ההפרש בשיעורים (כ-0.43% במדרגה הגבוהה) לא גדול, אבל ההשלכה של היעדר ביטוח אבטלה יכולה להיות משמעותית. הכירו את המספרים, תכננו נכון, וודאו שהדיווח מדויק.


מקורות