מס רווחי הון על מניות ותעודות סל: שיעורים, FIFO וקיזוז הפסדים

קניתם 100 מניות של חברה כלשהי ב-40 שקל לפני שנה, ועוד 100 מניות באותה חברה ב-70 שקל לפני שישה חודשים. עכשיו המניה עומדת על 90 שקל ומכרתם 100 מניות. הבנק ניכה לכם מס על רווח של 5,000 שקל, לא 2,000 שקל — למה? כי לפי שיטת FIFO, המניות שנקנו ראשונות הן שנמכרו ראשונות: ה-40 שקל, לא ה-70. ו-25% על 2,000 שקל (500 ש"ח) הוא מס שונה מ-25% על 5,000 שקל (1,250 ש"ח). הפרש של 750 שקל בדוגמה קטנה זאת.

מיסוי ניירות ערך בשוק ההון הישראלי הוא בדיוק הסוג של דבר שרוב המשקיעים מניחים שהבנק מסדר אוטומטית ובצדק. בחלקו כן. אבל כדאי להבין מה בדיוק מנכים, איך מחשבים, ואיפה נופלים.

שני שיעורי המס — ואיפה כל אחד חל

לא 25% על הכל. בגדול יש שני שיעורים עיקריים:

ה-15% על האג"ח השקלי נשמע נמוך, אבל שימו לב: אתם משלמים על כל הרווח, כולל החלק שסתם פיצה על האינפלציה. שנה שבה האינפלציה עמדה על 4% ואג"ח שלכם עשה 5% — הרווח הריאלי האמיתי היה 1%, אבל המס חושב על 5%. בשנות אינפלציה גבוהה, ה-25% ריאלי יכול לצאת זול יותר מ-15% נומינלי.

מה זה בעצם "רווח ריאלי" — החישוב

כשמחשבים 25% על הרווח הריאלי, רשות המסים מתאמת את עלות הרכישה לפי עליית מדד המחירים לצרכן (מדד) מיום הקנייה עד יום המכירה.

דוגמה: קניתם מניה ב-10,000 שקל לפני שלוש שנים. בתקופה הזאת המדד עלה ב-10%. מכרתם ב-16,000 שקל.

העלות המתואמת היא 10,000 × 1.10 = 11,000 שקל. הרווח הריאלי: 16,000 − 11,000 = 5,000 שקל. המס: 5,000 × 25% = 1,250 שקל.

בלי ניכוי האינפלציה היה יוצא: (16,000 − 10,000) × 25% = 1,500 שקל. הניכוי חסך 250 שקל. זה לא הפרש עצום בדוגמה קטנה, אבל בהחזקה של 200,000 שקל לאורך חמש שנים עם אינפלציה גבוהה — זה מצטבר לכמה אלפי שקלים.

FIFO: הסדר שנקבע בחוק ולא ניתן לשנות

FIFO — First In, First Out — אומר שכשאתם מוכרים חלק מהאחזקה שלכם, נחשבות כנמכרות תחילה המניות שנקנו ראשונה. לא הזולות ביותר, לא היקרות ביותר, לא ממוצע. הראשונות.

זה רלוונטי בכל פעם שהאחזקה שלכם נבנתה ממספר קניות, למשל: קניה חודשית אוטומטית, דגירה על עמדה לאורך שנים תוך הגדלתה, חברה שקיבלתם בה RSU ועוד. כל קנייה בנפרד היא "לוט" עם מחיר וזמן שלו.

נניח שב-ינואר 2024 קניתם 200 מניות ב-40 שקל (8,000 שקל סה"כ), ובינואר 2025 קניתם עוד 200 מניות ב-70 שקל (14,000 שקל). ביולי 2026 המחיר עומד על 90 שקל ואתם מוכרים 200 מניות.

לפי FIFO, מכרתם את לוט ינואר 2024. רווח (לפני ניכוי מדד): (90 − 40) × 200 = 10,000 שקל → מס 2,500 שקל. אילו הייתם יכולים לבחור את לוט ינואר 2025: (90 − 70) × 200 = 4,000 שקל → מס 1,000 שקל. הפרש של 1,500 שקל — ובדוגמה הזאת, עם רק 400 מניות.

מה עושים עם זה? אם אתם שוקלים לממש חלק מהאחזקה, בדקו קודם כל אילו לוטים יוצאים ראשונים לפי FIFO. חשבונות הבנק בישראל בדרך כלל מציגים את הרכב הלוטים בפירוט. לדעתי, זה אחד הדברים שכדאי לבדוק לפני כל מכירה גדולה — לא אחרי.

קיזוז הפסדים — לבד לא מספיק

אחת הדוגמאות שאני נתקל בהן הכי הרבה: חשבון בבנק הראשון הרוויח 30,000 שקל ב-2025 — הבנק ניכה 7,500 שקל מס. חשבון ב-Interactive Brokers הפסיד 20,000 שקל. הבנק הישראלי לא יודע על ה-IBKR, וה-IBKR לא ינכה כלום. תוצאה: שילמתם מס על 30,000 שקל רווח, למרות שהנטו האמיתי שלכם היה 10,000.

הדרך היחידה לקזז בין חשבונות היא להגיש דוח שנתי למס הכנסה ולאחד את הנתונים. על בסיס הדוח, תוכלו לבקש החזר על 5,000 שקל מס שניכתה יתר.

גרירת הפסדים לשנים הבאות: אם ההפסדים שלכם בשנה מסוימת גדולים מהרווחים — ניתן לגרור את היתרה לשנים הבאות ללא הגבלת זמן, וכל שנה לקזז אותה מרווחי הון חדשים. אבל הגרירה מותנית בהגשת דוח שנתי בשנה שבה נוצר ההפסד. אם לא הגשתם — ההפסד לא נרשם, ולא ניתן לנצלו בעתיד. הבנק לא שומר לכם הפסדים שלא קוזזו.

טופס 867: בינואר-פברואר כל בנק ובית השקעות מנפיקים טופס 867 — אישור ניכוי מס במקור על ניירות ערך. שם מפורטים כל הרווחים, ההפסדים, הדיבידנדים והריביות מהשנה שעברה. זה המסמך שתצטרכו כשתגישו דוח שנתי. שימרו אותו. ואם פספסתם — ניתן לבקש שוב מהבנק.

כל זה קשור לתכנון מס בסוף שנה: ראו את מדריך תכנון מס לפני 31 בדצמבר שמסביר מתי ואיך לממש הפסדים טקטית לפני חג השנה.

מס יסף ודיבידנדים

אם ההכנסה החייבת שלכם ב-2026 — כולל שכר, רווחי הון, דיבידנדים — עוברת את 721,560 שקל, מופעל מס יסף על כל שקל מעל הסכום הזה. מ-2025 יש שני שיעורים: 3% על הכנסה מיגיעה אישית (שכר, עסק) ו-5% על הכנסה הונית — רווחי הון, דיבידנדים וריבית.

דוגמה: שכר 200,000 שקל + רווחי הון 600,000 שקל = 800,000 שקל סך הכנסה חייבת. השכר לבדו מתחת לסף, כך שכל העודף הוא רווחי הון. מס יסף: (800,000 − 721,560) × 5% = 3,922 שקל נוספים.

הבנק לא תמיד מחשב את מס היסף בעת ניכוי המקור, בעיקר כשחלק מההכנסות (כמו השכר) מגיע ממקור אחר. כשמגישים דוח שנתי, פקיד השומה בודק האם נוצרה חבות שלא שולמה. לפרטים נוספים ראו את המדריך למס יסף.

בנוגע לדיבידנדים: הם מנוכים ב-25% ישירות בעת התשלום — בין אם דיבידנד ממניות ישראליות ובין אם מחו"ל. מדיבידנד זר שניכו ממנו מס במדינת המקור ניתן לבדוק זכאות לזיכוי כנגד המס הישראלי, בהתאם לאמנת המס הרלוונטית.

מתי הבנק מסדר הכל — ומתי לא

אם כל הניירות שלכם נמצאים בחשבון בבנק ישראלי אחד — הבנק מנכה ומקזז הכל אוטומטית. אין חובת דוח שנתי רק בגלל שיש לכם ניירות ערך. זה הרוב המוחלט של המשקיעים הפרטיים בישראל.

דוח שנתי הופך לכדאי (או חובה) כשמתקיים אחד מהתנאים הבאים:

• יש לכם ניירות ערך בברוקר זר (eToro, Interactive Brokers, Schwab) — שם אין ניכוי במקור ואתם אחראים לדיווח בעצמכם
• יש לכם חשבונות ביותר מבנק/בית השקעות אחד ויש הפסדים שלא קוזזו
• הפסדתם השנה ורוצים לגרור את ההפסד לשנים הבאות
• ההכנסות הכוללות עוברות 721,560 שקל ומס היסף לא נוכה כולו

לגבי מועדי הגשה ואיך הדוח השנתי עובד, ראו את המדריך לדוח השנתי למס הכנסה.

פעולה אחת עכשיו: תבדקו את טופס 867 שקיבלתם בתחילת 2026. אם יש לכם חשבונות בכמה מקומות — תסכמו את הרווחים וההפסדים מכולם. אם יש לכם גם הכנסות עסקיות כעצמאי או כבעל חברה, תריצו את ההכנסות העסקיות שלכם קודם כל במחשבון ואז בדקו אם רווחי ההון מעלים אתכם מעל סף מס היסף של 721,560 שקל. ואם הנטו שונה מהמס שנוכה — תגשו לייעוץ עם רואה חשבון.

מקורות

1. פקודת מס הכנסה, סעיף 91 — הודעה על מכירת נכס — רשות המסים
2. תקנות מס הכנסה — חישוב רווח הון בניירות ערך — ביטוח לאומי (PDF)
3. PwC — מיסוי שוק ההון בישראל
4. PwC Worldwide Tax Summaries — Israel Individual Income Determination
5. מדריך היערכות במסים 2024 — דיווח ומקדמות מס על רווח הון, פאהן קנה
6. נמרוד ירון ושות׳ — קיזוז הפסדי הון, חוזר מס הכנסה 10/2025
7. מס רווח הון — ויקיפדיה