שכיר מול עצמאי – יתרונות וחסרונות מיסויים וביטוחיים
שכיר מול עצמאי – יתרונות וחסרונות מיסויים וביטוחיים
הדילמה שכולם שואלים
אם יש שאלה אחת שחוזרת על עצמה בכל פורום כלכלי, בכל שיחה עם רואה חשבון ובכל ארוחת שישי משפחתית, זו השאלה: "מה עדיף – להיות שכיר או עצמאי?" התשובה, כמו הרבה דברים בחיים ובמיוחד במיסוי הישראלי, היא "תלוי". אבל כדי שתדעו במה זה תלוי, בואו נפרק את זה לגורמים.
בפוסט הזה נעשה השוואה מקיפה בין שכיר לעצמאי – מס הכנסה, ביטוח לאומי, פנסיה, וכל מה שביניהם. אם אתם שוקלים לעזוב את המשרה ולצאת לדרך עצמאית, או להפך – מתלבטים אם לחזור להיות שכירים – זה המדריך בשבילכם.
מס הכנסה – אותן מדרגות, כללים שונים
נתחיל בחדשות הטובות: מדרגות מס הכנסה בישראל זהות לשכירים ולעצמאים. שניהם משלמים מס פרוגרסיבי שמתחיל ב-10% ומגיע עד 47%, ומעל הכנסה שנתית של 721,560 שקל מתווסף מס יסף. נכון לשנת 2025, שיעור מס היסף עלה ל-5% על הכנסות פסיביות (במקום 3% שהיה קודם), אך נותר 3% על הכנסות מיגיעה אישית.
אבל כאן נגמר הדמיון. ההבדל הגדול הוא בשאלה על מה משלמים מס:
- שכיר – משלם מס על המשכורת ברוטו (בניכוי הפרשות פנסיוניות מוכרות).
- עצמאי – משלם מס על הרווח, כלומר הכנסות פחות הוצאות מוכרות. וזה יתרון משמעותי.
עצמאי יכול להכיר הוצאות כמו שכירת משרד, ציוד, נסיעות, טלפון, אינטרנט, ביטוחים מקצועיים ועוד. בפועל, ההכנסה החייבת במס של עצמאי יכולה להיות נמוכה משמעותית מהמחזור שלו.
ביטוח לאומי – פה זה מתחיל לכאוב
ביטוח לאומי הוא אחד הפערים הגדולים ביותר בין שכיר לעצמאי, ושינויי 2025 (תיקון 252 לחוק) הגדילו את הפער.
שכיר
השכיר משלם דמי ביטוח מהמשכורת, אבל המעסיק משתתף בעלות:
- חלק העובד: עד 60% מהשכר הממוצע – 5.55% (עלה מ-3.95% ב-2025). מעל 60% – 12.17%.
- חלק המעסיק: 4.46% על החלק המופחת, 7.38% על השאר.
עצמאי
העצמאי נושא בכל העלות לבדו:
- על הכנסה חודשית עד 7,522 שקל (60% מהשכר הממוצע) – שיעור מופחת של כ-6.92% (כולל דמי בריאות).
- על הכנסה מעל 7,522 ועד 50,695 שקל – שיעור מלא של כ-15.79%.
שינוי 2025: השיעור המופחת לעצמאים עלה מ-2.87% ל-4.47% (ביטוח לאומי בלבד, ללא בריאות). המשמעות: עצמאי ישלם כ-1,442 שקל יותר בשנה לביטוח לאומי.
הנקודה החשובה
לשכיר, המעסיק משלם חלק גדול מדמי הביטוח – עלות שלא מופיעה בתלוש אבל היא אמיתית. כשעצמאי משווה את ההכנסה שלו למשכורת של שכיר, הוא חייב לזכור שהמעסיק מוסיף עוד כ-15-20% מעל הברוטו בעלויות סוציאליות.
פנסיה – מי דואג לעתיד שלך?
שכיר
השכיר נהנה ממערכת פנסיונית יציבה שהמעסיק חייב בה לפי חוק:
- העובד מפריש: 6% מהברוטו.
- המעסיק מפריש: 6.5% תגמולים + 6% פיצויי פיטורים = 12.5%.
- סה"כ הפרשה: 18.5% מהשכר – רובה על חשבון המעסיק.
וכמובן, השכיר זכאי לפיצויי פיטורים אם פוטר.
עצמאי
העצמאי חייב בהפקדה לפנסיה לפי חוק, אבל הסכומים קטנים יותר:
- 4.45% מההכנסה החייבת עד כ-82,614 שקל בשנה.
- 12.55% מיתרת ההכנסה ועד כ-165,228 שקל בשנה.
- אין רכיב פיצויים – העצמאי לא מפוטר, אז אין לו פיצויי פיטורים.
היתרון של העצמאי
העצמאי יכול לבחור להפקיד מעל המינימום ולקבל הטבות מס משמעותיות – ניכוי מההכנסה החייבת או זיכוי ממס בשיעור 35%, בהתאם לסוג ההפקדה. מי שמפקיד למקסימום לפנסיה ולקרן השתלמות יכול ליהנות מהחזר של מעל 30% מההפקדה בצורת הטבות מס.
קרן השתלמות – אבן החן של העצמאי
לשכירים, קרן השתלמות היא הטבה שהמעסיק נותן (לא חובה). המעסיק מפריש 7.5% והעובד 2.5% מהשכר.
לעצמאים, קרן השתלמות היא כלי חיסכון מדהים:
- ניתן להפקיד עד 4.5% מההכנסה השנתית (עד תקרה של כ-263,000 שקל).
- ההפקדה מוכרת כניכוי מההכנסה החייבת – כלומר מפחיתה מס.
- הרווחים בקרן פטורים ממס רווחי הון.
- הכסף נזיל אחרי 6 שנים (או 3 שנים אם משתמשים ללימודים).
מקסימום הפקדה שנתית שמזכה בניכוי: כ-11,835 שקל.
זכויות עובדים – מה שלעצמאי אין
בואו נהיה כנים: לשכיר יש רשת ביטחון שלעצמאי אין:
| זכות | שכיר | עצמאי |
|---|---|---|
| פיצויי פיטורים | כן | לא |
| דמי אבטלה | כן | לא |
| ימי מחלה בתשלום | כן | לא |
| חופשה שנתית בתשלום | כן | לא |
| דמי הבראה | כן | לא |
| חופשת לידה מלאה | כן | חלקית |
העצמאי אמנם זכאי לדמי לידה ולגמלאות מסוימות מביטוח לאומי, אבל הסכומים מחושבים על בסיס ההכנסה שדיווח, וללא השלמת מעסיק.
אז מה עדיף? תלוי במספרים
כשעדיף להיות שכיר
- הכנסה נמוכה עד בינונית (עד כ-15,000 שקל בחודש) – המעסיק נושא בעלות הסוציאלית.
- צורך ביציבות תזרימית – משכורת קבועה כל חודש.
- תחום עם הטבות טובות – רכב, טלפון, ביטוח בריאות פרטי.
- אנשים שלא רוצים לעסוק בניהול חשבונות ומיסים.
כשעדיף להיות עצמאי
- הכנסה גבוהה (מעל 25,000-30,000 שקל בחודש) – היכולת להכיר הוצאות חוסכת מס.
- הוצאות עסקיות גבוהות – משרד, ציוד, נסיעות.
- גמישות בתכנון מס – הקדמת הוצאות, דחיית הכנסות, הפקדות פנסיוניות.
- שאיפה לעבור בעתיד לחברה בע"מ כשההכנסה גדלה.
דוגמה מספרית
ניקח אדם שמרוויח 30,000 שקל ברוטו בחודש:
כשכיר:
- מס הכנסה: כ-4,800 שקל
- ביטוח לאומי (חלק עובד): כ-2,900 שקל
- פנסיה (חלק עובד): 1,800 שקל
- נטו: כ-20,500 שקל
- אבל המעסיק מוסיף עוד כ-5,500 שקל בעלויות סוציאליות
כעצמאי (בהנחת הוצאות של 20%):
- הכנסה חייבת: 24,000 שקל
- מס הכנסה (אחרי ניכויים וזיכויים): כ-3,200 שקל
- ביטוח לאומי: כ-3,400 שקל
- פנסיה (מינימום חובה): כ-1,200 שקל
- נטו: כ-22,200 שקל
- אבל בלי פיצויים, אבטלה וחופשות
שימו לב – העצמאי נשאר עם יותר כסף ביד, אבל בלי רשת ביטחון. החישוב המלא חייב להתחשב בערך הזכויות הסוציאליות.
סטטוס חדש: עוסק זעיר (2025)
מי שמרוויח בצד סכומים קטנים, רפורמת "עוסק זעיר" שנכנסה לתוקף בשנת 2025 מציעה פישוט משמעותי:
- תקרת מחזור: כ-120,000 שקל בשנה.
- ניכוי הוצאות אוטומטי של 30% – בלי קבלות.
- פטור מדוח שנתי מלא – רק דיווח מצומצם.
- פטור ממקדמות מס.
אפשרות מצוינת לפרילנסרים עם הכנסה נמוכה או לשכירים עם עבודה בצד.
שורה תחתונה
אין תשובה אחת נכונה. ההחלטה בין שכיר לעצמאי תלויה ברמת ההכנסה, בסוג העיסוק, בהוצאות העסקיות, ובמידת הצורך שלכם ביציבות ובזכויות סוציאליות. מה שבטוח – לפני שמקבלים החלטה, כדאי לשבת עם רואה חשבון ולעשות חישוב מותאם אישית. או לפחות להשתמש במחשבון מס טוב.