גילוי מרצון קריפטו 2026: עד 31.8 להסדיר — כמה מס תשלמו ומה קורה אם לא

58 בקשות. זה המספר שהוגש עד עכשיו לרשות המסים במסלול גילוי המרצון על קריפטו, וביחד הן חשפו כ-50.7 מיליון דולר של הון דיגיטלי לא מדווח. רשות המסים עצמה הודיעה שהיא "מאוכזבת" מההיענות. הנוהל שפורסם ב-25.8.2025 בתוקף עד 31.8.2026 ואז נסגר. אם יש לכם קריפטו שלא דיווחתם עליו, זה החלון, וקרוב לוודאי שאין כזה יותר.

ואם אתם קוראים את הפוסט הזה אחרי 31.8.2026, תבדקו קודם כל באתר רשות המסים אם פורסמה הארכה או נוהל חדש. לפעמים זה קורה, אבל לדעתי אין שום סיבה טובה להמר על זה.

למה דווקא עכשיו, ולמה 2027 זו בעיה

עד היום, מי שהחזיק קריפטו לא מדווח יכול היה להניח שאף אחד לא יודע. זה נגמר. ישראל הצטרפה לתקן ה-CARF של ה-OECD (יחד עם יותר מ-59 מדינות, כולל ארה"ב, בריטניה, קנדה, שוויץ וסינגפור), שמחייב את בורסות הקריפטו לדווח לרשויות המס על מחזיקים ולהעביר את המידע בין מדינות. איסוף המידע כבר מתחיל ב-2026, וחילופי המידע בפועל בין המדינות צפויים להתחיל ב-2027, בכפוף להשלמת חקיקה.

המשמעות הפשוטה: מי שמסדיר את הפעילות שלו עכשיו, ביוזמתו, מקבל חסינות מהליך פלילי ומשלם רק את המס שהיה חייב מלכתחילה (בתוספת ריבית והצמדה). מי שמחכה ל-2027 ומתגלה, לא מקבל שום הגנה, וחשוף גם לקנסות וגם להליך פלילי. זה בדיוק ההבדל בין "הסדרתי מרצון" ל"נתפסתי".

איך מחשבים את המס בפועל

רווח מקריפטו מסווג כרווח הון, לא כהכנסה פירותית (אלא אם אתם עוסקים בזה כעסק לכל דבר – מסחר תדיר, מינוף, וכו', ואז זו הכנסה רגילה החייבת במדרגות המס). ברוב המקרים של משקיע פרטי, שיעור המס על רווח ההון הוא 25% נומינלי, כלומר על ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הרכישה, ללא הצמדה למדד. אם ההכנסה הכוללת שלכם באותה שנה עברה את סף מס היסף (721,560 ₪ ל-2026), מתווסף עוד 3% על החלק שמעל הסף – מי שרוצה להבין בדיוק איך זה מחושב, כדאי לקרוא את המדריך למס יסף.

בואו נראה דוגמה. נניח שקניתם ביטקוין ב-2019 ב-40,000 ₪, ומכרתם אותו ב-2024 ב-340,000 ₪. הרווח: 300,000 ₪. אם זו ההכנסה החייבת היחידה שלכם באותה שנה ואתם לא חוצים את סף מס היסף, המס יעמוד על 25% × 300,000 = 75,000 ₪. אם יש לכם גם הכנסה אחרת גבוהה ואתם כבר מעל 721,560 ₪ בשנה, על החלק שמעל הסף תשלמו 28% (25%+3%) במקום 25%.

עכשיו תוסיפו את הריבית וההצמדה על התשלום המאוחר – כי אתם משלמים מס על אירוע שקרה ב-2024, אבל מדווחים עליו רק עכשיו. ככל שהאירוע רחוק יותר בזמן, הריבית וההצמדה גדלות, וזה בדיוק למה כדאי להסדיר מוקדם ולא לחכות. מי שרוצה לראות איך מחושב רווח הון גם על נכסים "רגילים" כמו מניות ותעודות סל, ואיך עובדת שיטת ה-FIFO לקביעת עלות הרכישה, יש לנו מדריך מלא למס רווחי הון שהעקרונות בו דומים.

שני המסלולים: ירוק מול רגיל

הנוהל מציע שני מסלולים, וההבדל ביניהם קריטי:

שימו לב: שני התנאים במסלול הירוק חייבים להתקיים ביחד. מי שההיקף שלו חורג מאחד מהם, אפילו אם הרווח עצמו נמוך, עובר אוטומטית למסלול הרגיל, עם משא ומתן מול פקיד השומה על גובה המס והקנסות. לדעתי זו נקודה שהרבה אנשים מפספסים: מחזיקים שהיו להם 1.6 מיליון ₪ בקריפטו בסוף 2024 ועכשיו הרווח ירד, עדיין לא זכאים למסלול הירוק, כי הבדיקה היא על השווי ההיסטורי, לא על המצב הנוכחי.

מי בכלל זכאי, ומי לא

התנאי המרכזי הוא שהבקשה באמת "מרצון" – כלומר שרשות המסים, המשטרה או כל רשות אכיפה אחרת עדיין לא פתחו נגדכם חקירה או בדיקה בנושא. אם כבר נשלחה אליכם דרישת מידע, או שהתיק שלכם כבר "על השולחן" של מישהו ברשות – אתם לא זכאים, גם אם תגישו בקשה מחר בבוקר. זו הסיבה שיועצי מס ממליצים לבדוק זכאות בייעוץ מקדים לפני שחושפים פרטים מזהים, ולא אחרי.

הנוהל פתוח ליחידים, עסקים, נאמנויות ונושאי משרה בתאגיד, גם תושבי ישראל וגם תושבי חוץ עם חשיפה בישראל. זה לא מוגבל רק לקריפטו – חשבונות בנק בחו"ל, הכנסות משכר דירה שלא דווחו וכל הון לא מדווח אחר נכנסים לאותו נוהל.

ארבעה שלבים, לא יותר

קודם כל בודקים מול רואה חשבון או עורך דין מס אם עדיין מגיע לכם להיות זכאים, כלומר שאין נגדכם חקירה או בדיקה פתוחה, ומה החשיפה הכספית הצפויה. את זה עושים לפני שחושפים זהות, לא אחרי. השלב הבא הוא מיפוי מלא של כל ההכנסות והנכסים שלא דווחו: תאריכי קנייה ומכירה של כל עסקה בקריפטו, שערים, ארנקים ובורסות. אחר כך, בעיקר במסלול הרגיל, מגיע משא ומתן מול פקיד השומה לגיבוש הסכם ולקביעת גובה הקנסות והריבית. מי שרוצה להבין מראש איך נראית שומה כזו ומה כתוב בה, יש לנו הסבר על איך קוראים שומת מס. ולבסוף סוגרים את התיק: מגישים דוחות מתקנים, משלמים את המס שנקבע, ומקבלים אישור סופי שמעניק את החסינות.

זה תהליך של שבועות עד חודשים, לא של ימים. עוד סיבה לא לחכות לרגע האחרון של 31 באוגוסט.

מה אם פשוט לא תדווחו

נניח שאתם מדלגים על זה. עד 2026 הסיכוי שרשות המסים "תדע" נמוך יחסית. אבל מ-2027, עם חילופי המידע האוטומטיים במסגרת CARF, בורסות הקריפטו הבינלאומיות (בינאנס, קוינבייס וכל שאר הבורסות שהצטרפו למדינות המתחייבות) ידווחו על מחזיקים ישראלים ישירות לרשות המסים. במקביל, בורסות ישראליות ומקומיות כבר היום מדווחות. בשלב הזה, אם יימצא רווח לא מדווח, מדובר בהליך שומה ואכיפה רגיל – כולל קנסות שיכולים להגיע לעשרות אחוזים מסכום המס, ריבית פיגורים, ובמקרים חמורים גם חשיפה פלילית לפי פקודת מס הכנסה. בלי שום הגנה, כי החלון של גילוי מרצון כבר נסגר.

מה לעשות עכשיו

אם יש לכם רווחי קריפטו לא מדווחים, אל תחכו לספירה לאחור. חשבו את הסכום המדויק (רווח כפול 25%, ועוד 3% על החלק שמעל 721,560 ₪ אם רלוונטי, ועוד ריבית והצמדה), תבדקו מול רואה חשבון עוד היום אם אתם עומדים בתנאי המסלול הירוק, וקבעו איתו ייעוץ מקדים השבוע, לא בעוד חודש. אחרי 31.8.2026 אין נוהל. ואחרי 2027 אין הפתעה, רק דיווח אוטומטי שמגיע מהבורסה ישירות לרשות המסים.

מקורות

• רשות המסים – הודעה רשמית על נוהל גילוי מרצון עד 31.8.2026
• רשות המסים – טופס בקשה לגילוי מרצון
• כלכליסט – מקריפטו ועד הכנסות משכ"ד: כך תסדירו נכסים בנוהל גילוי מרצון החדש
• כלכליסט – ישראל תצטרף לתקן הבינלאומי לחילופי מידע אוטומטיים בשוק הקריפטו (CARF)
• Gornitzky GNY – נוהל גילוי מרצון 2025: קריפטו בפנים, אנונימיות בחוץ
• Cointelegraph – Israel's Tax Authority "Disappointed" in Voluntary Crypto Disclosures
• קול זכות – גילוי מרצון